|
ספונה בדירתי המקסימה
תמיד אהבתי לתרגם חומרים שהיו לי מעניינים ומרתקים וכאלה שחשבתי שיעניינו אחרים שאינם קוראים אנגלית וכך התחלתי. בהתחלה תרגמתי 3 פרקים שמאוד אהבתי "ארץ פן", "למוריה" ו"אטלנטיס", עשיתי מהם חוברת וכך יכלו חברי המרחב לקראם. בהמשך תרגמתי להנאתי עוד ועוד פרקים כי כל פעם חשבתי “וואו איזה פרק מדהים, כדאי שיקראו אותו עוד אנשים”. וכך במשך הזמן, נהיו עוד ועוד פרקים עד שנהייה כל הספר. אנשים תמיד שואלים אותי אם העבודה על הספר הייתה קשה ומאומצת? ממש לא, אני רוצה לספר שאת כל התרגום הזה עשיתי אז להנאתי, ספונה בדירתי המקסימה שהייתה אז בתמרת, בשעות הפנאי המרובות שלי והיה ממש כיף! בתרגום עצמו היה לי חשוב להעביר את הרגשות והתחושות שהכתוב עורר בי ואת הטון של הדברים כפי שאני הרגשתי אותם ופחות לדייק במילים ובמושגים. (לאחר שהספר יצא לאור, פנו אלי דרך האינטרנט אנשים שרצו להתווכח איתי על מילים ומושגים בתרגום, אך הרגשתי שזה ממש לא מעניין אותי). בהמשך, כשעלה נושא פרויקט סיום שנה ב’, דבורה הציעה שהפרויקט שלי יהיה ההוצאה לאור של הספר, במימון משותף של המרחב ושלי ובהוצאת המרחב לאקולוגיה הוליסטית, ומיד הסכמתי.
וכאן התחילו כל מיני סיפורים יפים
במשך זמן רב, ניסו אנשים מהמרחב לאתר את המחברת, סיאן דה רוהן, דרך האינטרנט ודרך הכתובת המופיעה על הספר, וגם נמרוד (בן-זוגי דאז) ניסה, אך ללא הצלחה, מאחר ובאותה תקופה סיאן שמרה מאוד על פרטיותה ולא יחצנה את עצמה. ואז, ממש כשהשלמתי את הפרקים האחרונים, יום אחד פתאום נמרוד הצליח ליצור קשר באינטרנט וקיבל תגובה מבעלה של סיאן, שניהל את התכתובות שלה. וכך התכתבנו קצת באינטרנט והם הציעו שנבוא לסדנא שלהם בסנטה-פה, ניו-מקסיקו ונסכם את פרטי קבלת הזכויות וכו’. נסענו לסנטה פה, בסדנא לא השתתפנו בסופו של דבר, אבל נפגשנו עם סיאן דה רוהן. הפגישה לא הייתה ארוכה, כי באותה תקופה סיאן לא הייתה בקו הבריאות, אבל נוצר קשר נעים. סיאן, כמובן, לא יכלה לדעת איך התרגום לעברית, אך נראה לי שהיא הרגישה שזה בסדר והדברים התנהלו ברמה רגשית ומאוד לא רשמית. ברוח הספר ממש. דרך אגב, כתובת ההוצאה לאור הרשומה על הספרים, התבררה כלא יותר מתיבת דואר במרכז מסחרי קטן ושכוח אל בסנטה-פה.
בחזרה ארצה, התחילה עבודה מאומצת של הפקת הספר שכללה מציאת עורכת לשונית ואחר הוצאה לאור ואינספור הגהות מצידי עד שידעתי את הספר בערך בעל-פה, ויכולתי לסיים התחלה של כל משפט. היו עוד לא מעט תלאות עם בית הדפוס... לא חשוב. לאחר שהספר היה כבר מוכן, הבאתי עותקים לחנות הספרים "העידן החדש" בתל-אביב (אחת מחנויות הספרים הותיקות והראשונות בתחום), בעל החנות שקלט את הספר ממש בכניסתי לחנות, קם לקראתי נרגש וקרא "סוף סוף, מישהו הוציא את הספר הזה לאור". הוא סיפר לי שהוצאת ספרים גדולה ניסתה בהמלצתו להוציא את הספר, אך לא הצליחה לאתר את סיאן דה רוהן ועוד אחרות ניסו. אז כנראה שככה זה היה צריך לבוא, דרכנו.
לסיום
לאחרונה, במבט לאחור, הבנתי שבתקופת עבודתי עם הספר “חיבור נכון לרצון” נבט בי גרעין של מודעות, כשאני עטופה במעטפת המגנה והמפרגנת של המרחב. על כך המון תודה למרחב ולדבורה. לסיום, עכשיו כשאני כותבת את הדברים, אני מרגישה שכשמשהו קורה נכון, הוא פשוט קורה, באופן טבעי, ללא מאמץ מיוחד.
הקטע שבחרתי לעיתון הפעם, הוא הקטע המסיים את הספר. משתי סיבות: האחת כי מוזכרת בו כוונת הלב וכוונת הלב הטהורה היא שהוליכה כנראה את כל התהליך. והשנייה כי אני מרגישה שאלוהים כבר כאן, בכל אחד מאיתנו וכל אחד מאיתנו הוא גם אלוהים וכל הסמכות בתוכנו.
מוקדש באהבה לדבורה,
למרחב ולכל מי שהספר נגע בו,
טלילה הנדל.
קטע מהספר "חיבור נכון לרצון"
מאת סיאן דה רוהן, מתוך הפרק: צורה מטילת אימה, עמ' 122:
...ראיתי כבר שכדור הארץ חייב להחלים עכשיו. ראיתי כבר שכדור הארץ יכול להבריא עכשיו. ראיתי כבר שאנשים רבים בכדור הארץ צריכים להבריא עכשיו, וראיתי כבר שאנשים רבים בכדור הארץ יכולים להבריא עכשיו. שמעתי את קריאתם של הרבים שרוצים לשמוע אותי באופן ישיר. אני מדבר אל אנשים רבים בכדור הארץ. אנשים רבים השומעים אותי, אינם יודעים שאני הוא זה המדבר אליהם. אחרים רצו לשמוע אותי וחשבו ששמעו אותי, בעוד שלא כך היה. השאלה היא כיצד ניתן להבחין בהבדל ביני לבין אלה המתחזים לי. עליך לדעת היטב את הכוונה שלך ואת לבך; זוהי הדרך לדעת אם הנוכחות שלי היא אם לאו. אם אינך מרגיש שאני טוב לך בצורה זו, אזי אין זו הצורה הנכונה עבורך כעת. אם אתה זקוק לדמות אחרת שלי, תמצא את הדמות שלה אתה זקוק. איני מחזיק בכל שיפוט או הכחשה כאן; אני רק אשים אותך במקום שבו אתה יכול לקבל אותי, בדרך שבה אתה רוצה לקבל אותי.
אני הנני הכל ואני בכל מקום. אני אוהב את כל הנשמות שלי ואני רוצה לתת להן כל מה שהן רוצות וכל מה שהן זקוקות לו. כל כוונתי כאן היא לריפוי, ואני רוצה שתדע שבהחלט אפשרי לרפא את כדור הארץ בשנים הבאות. אני אעשה זאת ואתה יכול לעזור לי על-ידי כך שתרפא את עצמך, ככל יכולתך. אני אעזור לכל אחד שיזדקק לי בכל דרך שיזדקק לי, אם יבקש את נוכחותי.
לכדור הארץ יש אהבה אינסופית וככל שתיפתח אלי יותר, כן יגדל אורי בכדור הארץ. ככל שתיפתח יותר לעצמך וככל שתקבל יותר מעצמך לתוך האהבה שלך, כן תוכל להיפתח יותר אלי ולהגדיל את אורך שלך בכדור הארץ.
אני אסיים עכשיו באחת הסיומות האהובות עלי : אמן.
|
