ניסן
וכשנכנס ניסן, מגיעה ההתנקות, ההטהרות ומתחילה ספירת העומר, שבה כל יום אנו עולים במדרגת הספירות ומנקים איזשהי טומאה, איזשהי הכחשה, בשפתנו.
ואז ב50 לספירה,(אחרי 50 יום), אחרי שעלינו את כל המדרגות, אנו מוזמנים לחגוג את קבלת הפרי, את חג הביכורים, מוזמנים לחגוג את פרי עמלנו, את מאמץ התמסרותנו לתהליך, אם וכאשר נעשה אותו.ולכן זהו גם חג מתן התורה- מתנת אבא למשרתיו. וכך-ביכורים-חגה של אמא, שבועות -חגו של אבא.
נראה לי שבאחריותה של אמא אדמה היא החגיגה, השמחה ליצירת הפרי והיא בודאי סומכת עלינו שעברנו תהליך של התעלות. אצל אבא, שמייחסים לו קפדנות יותר גדולה, בטח מתרחשת בדיקה- העלינו, הבאמת התאמצנו?
ואנחנו בינתיים בהתנקות, בהתכוננות לפסח. שם אנו עוברים את המיצרים ומותר לנו לחגוג, בינתיים ,את ההתנקות הפיזית , זו שתאפשר לנו אחר-כך את ההתעלות הנשמתית אל ספירת המלכות.
והמיצרים שאני עוברת עכשיו?
קודם כל היתה שמחה גדולה בפורים ותודה לכולם- למכינים, למקימים לרוקדים, לאורחים ולמפרקים.
המרחב מודה לכולכם ומרגישים את זה במקום.
עכשיו אני מספר שעות אחרי תאונת-דרכים בה מישהו מצה"ל החליט לחסל את המזדה הכחולה,טנדר הסדנעות והמסעות.
מישהו חתך אותי בכביש מהיר-77- אין לי מושג איך הצליח ככה, ואני בסלוא מושיין רואה שאיני יודעת איך זה עומד להגמר- חיה? מתה?
ואולי המזדה נעלבה מהרעיון שאקנה לה מכונית מתחרה?
ישבתי באוטו ההרוס ובכיתי, בכיתי ובכיתי.
רק אח"כ יצאתי לראות את הנזק הפיזי. הקצינים שהרגו את ה"מזדה" ישבו וניחמו אותי, והסבירו לי לאט מה עלי לעשות.
.המעיים של האוטו היו בחוץ . ומעכשיו אני בנעזרות. האגף החנתוני שלח חילוץ בצורת אבי ל. ומאותו רגע הפכתי למונהגת וזה היה מאוד נעים. אבי ליווה אותי למשטרה, לבית-חולים, וזה היה תענוג פשוט, להיות מובלת.
השאלה אם פרידה מאוטו זה סוג של נקיון לפסח?
ונוסף לרשימת מטלותי האינסופית- סדנת אמהות-בנות, תערוכת ציור ביפו וליל-סדר, מי בדיוק יכין את הכל?אז נשלחה עז בצורת תאונה.
זה בין המייצרים הפרטי שלי. בינתיים, כבר הרווחתי- טלפונים, אכפתיות, יחס חם, וזה המקום להודות לכל משלוחי האהבה- תודה, זה כייף.
אז אולי הניקוי הוא פשוט ניקוי כובד וקליפות מיותרות? ומוכנות לקבל את כל האהבה הזו- אהבת האביב?
בשבת האחרונה היינו בשנה ב' בהרי אפרים ומנשה- ליד קיבוץ דליה והיינו בלב היופי והפשטות- פריחות, מעינות, צל-אלונים ומבנה מחבק בצורת בית-מומינים.
והיינו פשוט בתודה על כל הטוב והברכה והשפע הזה. על כל האהבה.
לפני התאונה, באתי מאילת- השחר, ממירב, שהראתה לי את האירוס ההדור שגדל אצלם בקיבוץ. פלא הבריאה. בדרך הלאה, מצומת נחל-עמוד עד צומת גולני, כל שולי הכביש מוצפים בבן-חצב יקינטוני שפורח השנה בכזה שפע בגלל חלוקת גשמים נפלאה ושפע מים שסותר כל הכרזת-בצורת. יורד עכשיו, ברגעים אלו גשם נפלא והזמנתי- הלוואי ככה עד סוף מאי.
והגשם מנקה ומנקה ומנקה, בעיקר את הפסימיות היהודית ולהרגשתי כל זה קורה כי יותר ויותר אנשים גילו את יכולתם לבקש גשם. וגם זה נס, נס של ריפוי.
לאור כל הנאמר כאן- אני מאחלת לכולכם יציאה מופלאה לחירות בלתי-צפויה.
יציאה לעבר ידיעת יכולתי הצנועה להשפיע על שפע, על חופש ועל השלום וברוח זו-על שחרורו של גלעד שליט.
חג שמח וברוכים הנקיים, המנקים והמתנקים.
באהבה שופעת, דבורה-ורדית |
