על יופי, מיניות ותמימות

 

לא מזמן, בימי סוף הקיץ, מצאתי את עצמי יושבת ובוהה אל מול ה'בריכה של הקטנים'. הבנות שלי שיחקו להן במים ואני כנראה שקעתי במחשבות כשלפתע נכנסו לי לתוך הפריים שתי דמויות לא מוכרות –אם וביתה. לא הכרתי אותן לפני כן אבל אי אפשר היה לטעות, הן היו דומות מאוד. ממש גירסה צעירה ובוגרת של אותה הדמות.

 

מכיוון שהן כבר נכנסו לי לפריים ישבתי ובהיתי בהן. הילדה –יפהפייה. מיוחדת במינה. פנים סקרניות, עיניים בורקות, אף קטן ומנומש ושיער בוהק. האם –מצטערת לומר –לא יפהפייה. אותם פנים בדיוק, אבל ללא הסקרנות. אותם הנמשים ואותו השיער, אבל ללא הברק.

 

כמובן שבאותו רגע נחמץ בי לבי. הבטתי בבנות שלי, בעיניים הבורקות ובעור הזוהר ובתנועות מלאות החן שיש להן בגוף, ושמחתי שאין מולי מראה עכשיו כדי לעשות את ההשוואה, אבל באותו רגע נפתחה לי נקודת מחשבה חדשה, שמתגלגלת אצליעד עכשיו ומוסיפה לעצמה עוד ועוד מחשבות ותובנות שאני אנסה לפרוש אותן כאן בכתב.

 

אני לא מתכוונת להיכנס פה לדיון על מה הורג אותנו, כמבוגרים. מערכת החינוך הממלכתית, החינוך המיני הלקוי, המשכנתא -מי יודע. למרות שזה בהחלט נושא למאמר.

 

מה שגרם לי המקרה ההוא היה שפשוט התחלתי לבחון את תווי הפנים של האנשים שאני פוגשת.

 

הילדים שאני רואה סביבי-ברובם הגדול יפים. צריך מאמץ מיוחד בשביל לא להיות יפה כשאתה ילד. העור עוד חלק, השפתיים עוד מבריקות. אצל הילדים שסביבי גם יש עוד סקרנות בעיניים. אני מדברת על ילדים עד גיל חמש, בערך. אני מודה שמהתצפיות שעשיתי גיליתי כי מגיל שש, הגיל של תחילת בית הספר, אצל חלק מהילדים היופי כבר מתחיל לדהות. אבל לא כולם. ואז צפיתי במבוגרים שסביבי. שאלת המחקר היתה –מה עושה מבוגר/ת ליפה? ונוכחתי לדעת שנקודת ההנחה שלי הייתה נכונה –מבוגר הוא יפה כשאפשר לראות עליו את הילד שהיה פעם.

 

תוצאות שלב א': ברק וסקרנות בעיניים, תגובות ערניות וחיות, גוף חיוני ובריא ותנועות מלאות חן. כל אלו עושות את האדם ליפה.

 

אפשר לומר שמה שמרכיב את כל מערך התכונות הללו הוא שילוב בין חיות ותמימות. עוד אין צרות על הראש, עוד אין עיוות מיני, עוד אין ציניות ומירמור.

 

טוב, חשבתי שגמרתי את המחקר. אבל מצאתי את עצמי ממשיכה לצפות-בילדים ומבוגרים כאחד. הילדים –ילדים. מתוקים, מצחיקים, נעימים למראה, בוכים,מנג'סים. אבל הכל מתוק ומעורר אהבה. אין עם זה בעיות וזה קונצנזוס עולמי. הבוגרים –אלה שהם ערניים וסקרנים וכל התכונות הנאמרות לעיל –הם סקסיים! הם מעוררים תאבון מיני!

 

איך זה יכול להיות? זה לא בדיוק ההפך מתמימות? כנראה שתהליך התבגרות תקין הוא תהליך שבו אל אותו מקום סקרן ותמים נכנסת הסקרנות המינית, והרצון לחיבור מיני ממשיך את הצורך במשחק. אל העניין בחיים מצטרף בגיל מאוחר יותר העניין במין ומשלים באופן בריא ונכון את תהליך הגדילה וההתבגרות.

 

תוצאות שלב ב': סקסיות = תמימות וחיות

וכאן עלתה לי השאלה: אז איך קרה, שהמיניות היום בעולם הפכה להיות כל דבר שהוא ההיפך מתמימות? ההפרדה היום בין מיניות לתמימות וחיות היא אכזרית: סרט פורנוגרפי הוא לא תמים, מין בשירותים של מועדון הוא לא תמים, דוגמנית שמפרסמת מכונית בעזרת רגליים חשופות ושפתיים מפתות לא משדרת תמימות ובר רפאלי שמגלמת את סינדרלה במחזמר מנקה את הבית במיני בלוי ולא תמים בכלל. ברוב חלקי העולם, הקשר בין מיניות לתמימות נראה הזוי.

 

אני מאמינה שאצל כל נשמה אנושית ואלוהית קיים רצון עמוק וגעגוע גדול למיניות כמו שהיא בראשיתה –תמימה ומסקרנת, מרגשת ואוהבת. כמו שהרגשנו כשנגענו בעור של אמא בתור עוללים רכים, כמו שרצינו לאכול את הפרי הראשון שמשך את תשומת לבנו, כמו שאהבנו בגן חובה. אם יש ימות משיח, אז כנראה שמה שיקרה שם הוא שנחגוג עולם מסקרן, חי ומיני. שהרגע שבו נרצה לגעת בעור של מישהו אחר והוא יעיר בנו ריגוש מיני יהיה כמו הרגע בו טעמנו לראשונה אבוקדו. רגע נכון, חי ותמים. השאיפה אל המקום הזה תקרב אותנו אליו.

 

אמן.

שלום אמא אדמה  המדרשיה ללימודי חופש  |  תמרת    ת.ד. 142 | מיקוד 36576  |  טלפון 054-6969756, 04-6547086 | פקס  04-6545327  

© 2023 by PURE. Proudly created with Wix.com