דף אדר א' תשע"ד

 

על מה אכתוב לא אדע. האין- גשם, או בעצם האיו מזג-אוויר, מטיל עלי סוג של דכדוך שאיני מכירה מהחורף. כי החורף הוא שינוי וטרנספורמציה, ברקים ורעמים, רוח וצלצולים. 

המון תנועה. ואילו עכשיו, המזג אוויר ה"טוב" הזה, מוציא אותי מדעתי. בעיקר שהקריין טוען שזה מזג אוויר נאה. מה נאה, למי נאה? נאה לך בלי חורף? אצלנו בצפון עוד יש ערפילים מטורפים בבוקר, סוג של ענן. אבל בתל-אביב? כאילו מישהו יצר בועת "פרא" זוכרים?

(גבי ניצן), ששם כל הזמן הכל אידיאלי, הכל מושלם. וזה בערך מה שאני מרגישה, שהמודעות התל-אביבית, יצרה בועה, בועת נדל"ן אידאלית שמצטלמת טוב, שלא מתרטבים, שלא מתעטפים, שאפשר להתלבש יפה, וכולם מחייכים באושר.חוץ ממני ושכמותי. כי אני חקלאית בנשמתי, ואין גשם זה צרות. יהושע, אבי, היה כנראה גלגול של חוני המעגל, הוא דאג שיהיה גשם. הודיע שהוא לא מרוצה, ואלהים הקשיב.השנה משהו קרה לתקשורת עם אלוהי הגשם.השפע ששלחו לנו בהתחלה והבהלה שזה יצר, כנראה עשה בלגן בין מלאכי הגשם, ונראה לי שיש שם עכשיו ועדת חקירה, מי אשם ולמה, וככה אנחנו נתקענו פה כשהם מתווכחים ביניהם מי אחראי לפשלה, איך כל-כך הרבה אנשים סבלו, איך לא יצאו שיירות מהשטחים בפינוי מדוגם מפאת הקור (כי זאת היתה תוכנית הבסיס),ואיך, במקום קורת רוח, זכתה האלוהות לקיתונות של זעם וירידה חדה בפופולריות.היום שמעתי סברה כי זו הסיבה לכל השפעות שתופסות את כולם, החיידקים לא מתפנים בלי גשם. אני אישית פשוט לא יודעת את נפשי ויכולת הטרנספורמציה שלי מתכלה.שמחות קרובות במרחב- סדנת סיום שנה ב בירדן. מסיבת פורים בבית-קשת, שבוע אחרי, ב20/3, סדנת מרץ שזהו יום השוויון בין יום ללילה , סדנת נגב שבועיים אחרי סדנת מרץ ו..ליל הסדר. נקיון גוף ונפש שמתחיל בפורים ומסתיים בפסח.הבו לי גשם ואוכל להתנקות. עדיין יש להודות על הקור שמחזיק את הפריחה במצב לא רע יחסית. עדיין יש הטוענים שמצב המים בארץ מצויין.ומסביב - ישבתי היום ב"פועה" ועלעלתי בטייםאווט של תל-אביב. סופר שם על הניסים שעושה סתיו שפיר בוועדת הכספים של הכנסת, בה היא חברה.סתיו שפיר פשוט לא מוכנה לקבל שום מובן מאליו כמו - אישור על העברות כספים למשרדי הממשל, שנעשות ימים מספר אחרי אישור התקציב. העברות של מליונים שועדת הכספים צריכה לאשר תוך יום, מבלי שתהיה למישהו היכולת באמת לעיין בכל הסעיפים. מין תרגיל שנשמע מסריח להפליא ומתנהל כך מאז הולדת הכנסת. והמתוקה הזו, האשה הגדולה הזו, החליטה שאין מובן מאליו והיא דורשת שיינתן לה זמן בדיקה אמיתי. זה מרגיז את כולם אבל כבר הרווחנו, בגלל תשומת ליבה, 420 מליון שקל שנסעו להתנחלויות בקלות בלתי נסבלת שהופכת את כולנו להרבה יותר עניים.פוליטיקה זה לא מה שהדף הזה אמור להתעסק בו אבל אומץ של נשים ואומץ של צעירים, והאומץ להגיד שהמלך הוא ערום- אלה חדשות ברמה של בשורה.אז –סתיו שפיר- אני אוהבת אותך, תומכת בך ומאחלת לך להשאר טרייה ומלאת אינטגריטי לאורך הרבה קדנציות. מקבלת ממך השראה לאיך להעיז מול ממסד אטום , מנוון וציני, איך לא לוותר. בהחלט בשורה גדולה. בכלל , יש סיכוי שהמחאה יש לה יותר חיים ממה שהיה נדמה. נראה לי שההבנה שהתארגנות יוצרת שינוי, נתנה להרבה גופים צעירים את היכולת והכח לשינוי. בשכונת עזרא וביצרון קם סופר קואופרטיבי, כנראה מדהים. את הרווחים הם מתכוונים להשקיע בפרוייקטים חברתיים. מתחייבת ללכת לראות. "בר-קיימא", פאב שהוא קואופרטיב של חברים שנפגשו במחאה והחליטו לשפץ בנין לפאב וחדרי סדנאות. מקום חמוד מאוד ברחוב השוק בפלורנטין. ועוד ועוד.איפה שזה פוגש אותי, ובעצם כתבתי על זה בדף החודש הקודם, שהייתי שמחה לו היתה קמה קבוצת צעירים מהמרחב שרוצה להקים תנועת נוער של "שלום אמא אדמה", שתלמד צעירים את עיקרי "חיבור נכון לרצון".קראתי מה מלמדים על מיניות בבתי הספר. וזה פשוט עצוב.הלימוד העיקרי הוא איך להזהר. איך לשים לב לאנשים רעים, טיפוסים רעים. מה זה מין, מה חשיבותו ביצירת החיים כאן - זה כנראה לא רלוונטי. לא מלמדים את זה, ובעיקר- כי לא יודעים באמת עד כמה המיניות חשובה, משמעותית. הספר הכחול הוא ידע שאינו נחלת רבים. ואני יודעת מה ביכולתנו לתת. מה ביכולתנו ללמד ואיזה שינוי זה יכול לחולל.אני מנסה לאתגר מי מכם לפעול בכיוון הזה. מחכה לטלפון. התוכניות ישנן, רק צריך להוציא אותן לפועל.תנועת נוער "אקולוגית הוליסטית", מילה שהס מלהזכיר אבל מבטאת את מה שיש לנו ללמד. נראה לי כי הגיע זמננו לצאת אל קידמת הבמה של החינוך.בהרבה אהבה, בברכת חודש טוב (אדר ב' מגיע מחר),דבורה ורדית בר-אילן,מנהלת אקדמיה לחופש "שלום אמא אדמה".