דף טבת תשע"ד, ראש השנה האזרחי- תחילת 2014
הנושא שרציתי להעלות הפעם- חורף, שלג, ו..שפע ומחסור.
שלג - זה שפע או מחסור? גשם –זה שפע או מחסור? היות והתשובה היא גם כן וגם לא הרי שזה עניין של התבוננות. אז מה נראה לך? מהו שפע בשבילך?
בשלג האחרון אלפי אנשים נתקעו. בשלג, בסופה, באין חשמל, במצור הירושלמי. אחרים חגגו באתרי הסקי האינסופיים שנוצרו. חלק קפאו וחלק התחממו. ז"א- מה שלאחד גן-עדן, לשני הוא גיהנום וההיפך. בתור אלוהים, שנניח והוא רוצה לרצות את כולם- יש לו בעצם פרוייקט בלתי אפשרי.
"אי אפשר לרצות את כולם, אי אפשר שכולם יהיו מרוצים." "המתח בין מרוצה ללא מרוצה הוא זה שיוצר את התנועה שלנו." " אנו נעים מהאין מרוצות למרוצות." האומנם? אנו נעים מ"לא" ל"כן" וההיפך.
לפי"חיבור נכון לרצון" קיים מצב שבו כל אחד מחובר לרצונו הוא ומכאן- לסיפוק הרצון שלו. ובמצב זה אף אחד לא דורך על הרגל של הזולת ובדרך זו העולם בנוי להיות גן-עדן. חוסר האמונה שלנו, ניתוקנו מהרצון ובעצם "היותנו עובדים עבודה זרה"- מגשימים רצונות חברתיים, לאו דוקא את רצוננו, זוהי דרכנו למנוע מגן-עדן מלהתרחש.
התרבות אותה אנו מקיימים היום הנה תרבות הצריכה האינסופית. גם אם נלך נגדה, נמחזר הכל, נגדל את גידולי הגינה שלנו, נארוג את בגדנו (גנדי, הודו, שנות ה40-50), עדיין המסגרת-על בה אנו חיים ערוכה על צריכה-יתר. אם יימצא האדם שמצליח לחיות בלי כסף, מיד הוא יהפוך לגורו להמונים שיצרכו אותו.
אינני יודעת מתי זה התחיל, אבל כל פעם שנגמר תהליך של הרס הכדור- כמו מלחמת העולם השניה, המלחמה המונגולית הגדולה (ג'ינגיס –חאן), האימפריה הרומית, הכיבוש הספרדי את אמריקה הדרומית, הרס אפריקה ע"י סוחרי העבדים, כל מהלך כזה גרר שקט יחסי שאיפיונו צרכנות-יתר.
זה גרר צרכנות יתר של עבדים, צרכנות יתר של דת, צרכנות יתר של סחורות זולות (אחרי 1945), צרכנות יתר של תבלינים ואבנים יקרות (כיבוש המזרח), צרכנות יתר של אבנים, יהלומים וזהב מאפריקה ואמריקה הדרומית. כלומר, כך נראה שלום במיטבו, צרכנות מיותרת. ובמלחמה? צרכנות של כלי- משחית.
הקומוניזם ניסה לעצור את הצרכנות, הקיבוץ ניסה, ואז התחרות היתה על חשיבות ועל פריוילגיות. והעונשים, הן ברוסיה והן בקיבוץ, היו מאוד כבדים.
עכשיו סיימתי ספר "ישנני", סיפור של בת-קיבוץ, לא אוטוביוגרפי. בסיפור, עונשה של אם שהתנגדה באופן פעיל ללינה המשותפת, היתה הרחקתה מהקיבוץ, ללא ביתה, ללא בעלה שהיה ה"שייך" של הקיבוץ, ללא שום עזרה כלכלית כלשהי. היא נפטרה 3 שנים אחרי זה, בלידת ביתה השניה, מעצב ושברון לב. היא העיזה ל"קחת" פריוילגיה ללא אישורו של הקהל הקדוש ונענשה בחייה. היא יצאה נגד השיטה, השיטה שצרכה חוקי שוויון בלתי-שפויים בעצירתה את הצרכנות.
כמה סיפורים כאלה יש שלא נכתבו? ועל מה בנויה צרכנות היתר? על חוסר הסיפוק הקבוע שלנו, שנובע מניתוק מהרצון. הרי כל טיפוס ועליה על הר גבוה, סופו ירידה מההר, ואז- ירידת אנרגיה.
בעצם השאלה שצריכה להשאל היא- מה יהפוך אותנו למרוצי-תמיד? מה יהפוך אותנו לנוטשי המירוץ? (מענין ששתי המילים כל-כך דומות. מירוץ, מרוצה, תמריץ. נגמר לי המיץ...)
ולקראת השנה החדשה זוהי שאלה מצויינת. רובנו חושבים שכסף בכמות מספקת זו התשובה. סקר שנעשה בין 200 המיליארדרים המובילים בעולם, גילה שדרגת האושר של רובם מאוד נמוכה.
אני רוצה לזרוק הימור בכיוון המין. חיי מין מספקים יאפשרו לנו להיות מרוצים מהיומיום שלנו. כוונתי למספקים, לא למין קנוי, צרכני בכל דרך שהיא (מפורנוגרפיה ועד לזנות לסוגיה).
חיי מין בלתי-מספקים, אן חוסר מין בכלל, הופכים אותנו לצרכנים בלתי-נלאים שמחפשים את השקט, האושר, במרדף אחרי כסף ומוצריו. לעומת הכסף - הצבע של אנרגית המין הוא זהב.
היות והמהות הבסיסית שלנו כאנוש היא מהות של יונקים מיניים, יש סיכוי שהגשמת המיניות שלנו במלואה, מזרימה אינסוף שמחה לגופנו ושומרת על חיוניותנו לאורך שנים.
כמוכן, יש סיכוי שמניעת המיניות שלנו כילדים, חינוך מיני לקוי, הסתרה ואיסורים, הופכים את רובנו לבוגר-"בלתי-בוגר מינית". ולכן גם בוגר בלתי מסופק מינית. ואם כך האם שפע =חיי מין בריאים ושופעים?
אם נתבונן בטבע שסביבנו, אז כן- שפע מים מביא שפע צמחיה, מביא שפע מיניות צמחית ולכן גם שפע מזון לבעלי החיים ומכאן-שובע ומיניות פעילה ושמחה. לעומת בצורת שמביאה את בעלי החיים למצב השרדותי, ובודאי גם מוריד את רמת האסטרוגן והטסטורון.
אז גשם רב הוא שפע, ללא ספק. עכשיו מה שנותר זה לבטל מדיניות ששומרת אותנו בהשרדות מאריכת ימים, ומונעת מאיתנו להרגיש שבעים ונינוחים.
מה מטרת מדיניות ההרעבה? אינני מבינה. יש לי חשד שכרגיל זה מאפשר לעשירים להיות עשירים יותר וכו'. כרגע אני בעד: שלב א- הזרמת מים בחינם לכולם. שלב ב-חשמל חינם. שלב ג- עצי פרי בכל מקום, פינה וגינה ציבורית. שלב ד-ביטול מיסים. שלב ה- ביטול המלחמה.
נראה לי שאזי תהיה כאן פריחה מינית, פריחה בכל הממדים ותבוא ברכה על ישראל והעולם. אני מבינה שזה לא הגיוני לאחל את כל זה, ובכל זאת- אלה איחולי ל2014.
נ.ב.- כמה סודות ליצירת שפע- בקשות והתכוונות ללא אחיזה. מה שנקרא-בקש ושחרר. לחלום בגדול. מותר וזה מצליח יותר מאשר חלומות בקטן (ראה "אלטנוילנד",ב.ז. הרצל.). לחלום בשביל הסובב, לא רק בשביל עצמי. אין פרות קדושות.