דף שבט תשע"ד

 

שלום לכולם, לקרובים ולרחוקים, לאלה שמקרוב הצטרפו ולאלו שקצת שכחו שהם חלק, ולמי

שגאה להוות חלק מקהילת המרחב 'שלום אמא אדמה'. -

ביום שישי האחרון חגגנו את ט"ו בשבט, באיחור של שבוע מהתאריך המדוייק.

האופי שנתנו בשנים האחרונות לחג הזה הוא תמיכה בקהילה חיצונית לנו, שיש לנו ענין לעזור לה

בנטיעות ובהתכוונות להתפתחותה.

חגגנו עם קהילת 'משו משו', שקיבלו לרשותם חלקת אדמה בעמק בוסתניה אשר בקרית יובל, שם - -

בכוונתם לעשות מופעים, לקיים בית קפה פריק )מתפרק(, שישתו בו תה אורגני תוך כדי הרצת -

הצגות, סקיצות להצגה ומופעי אימפרוביזציה, כל זאת החל מהאביב הקרוב.

היות וקהילת 'משו משו' היא סוג של בת מרחב, ראינו לנכון לעשות את חגיגת ראש השנה לטבע - -

ולאילן, בביתם אשר בבוסתניה.

היה נהדר, היה מרגש, נטענו, שרנו, רקדנו, טרנססנו ,ביקשנו גשם, עשינו סדר ט"ו בשבט וקיבלנו

את השבת בבית המתוק של מירית וערן, הסמוך לבוסתן. המקום ,בוסתניה, מרגש ויכול להכיל

באהבה הרבה אירועים, הרגשתי בהכנה למשהו שמאוד משמעותי לסביבתו.

למחרת ערכנו טיול בהנחיית משפחת שמואל, בהרי ירושלים.

הילדים היו נהדרים ובעיקר מאוד נוכחים. תודה ילדים. ציירו שיחקו, שתלו, שרו ואהבו. -

אני רוצה להודות לשנה א' ניר וחמוטל, ורד ועידו בעזרתה האינסופית של גאל, שארגנו את האירוע -

לפרטיו. ורד שהייתה מארחת למופת, ניר שהיה המלווה המוזיקלי לאורך כל הערב. -

תודה לקהילת 'משו משו', ותודה לבתים הירושלמים המארחים משפחת מירית וערן, שאירחו אותנו - -

לאורך כל היום וערב שבת ומשפחת שמואל אשר וגאל, שאירחו אותנו לאורך כל השבת.

תודה למירב על ניהול הסדר ולערן וניר על הליווי המוזיקלי.

תודה לכל מי שהגיע וטרח ועדר ושתל והשקה והעלה את האנרגיה של מרחב טבע ירושלמי מוזנח. -

ערן פלר מונה לאחראי על המקום, תחזוקתו ופיתוחו כך שאם תירצו לתת כתף מתי שהוא, הוא יודה

לכם.

מפגשי הקהילה, לעומת מפגשי בית הספר, אמורים להוות תמיכה לקיומה של הקהילה. ובמקרה

הזה תמיכה בקהילה אחרת שהמרחב בחר לתמוך בה השנה. -

קיבלתם המון מלימודיכם במרחב, חלקכם זכו כאן בזוגיות, בכניסה להריון, באומץ להתחיל עסק

חדש, להגשים חלומות, להגשים את עצמכם. חלקכם קיבל את האומץ להקים חופה, להקים בית, גם

פיזי. להקים קהילה. אני רואה את המרחב 'שלום אמא אדמה' כ בית ספר למודעות ל'חיבור נכון -

לרצון' שממנו הסתעפה קהילה שמתרחבת ואתכם כתומכים שלה, כאלו שמכירים בחשיבות הדרך –

וחשיבות ההתרחבות של רעיון האקולוגיה ההוליסטית, של השלום עם האדמה. אני רואה אתכם

כשגרירים ומביאי המסר לכל מקום בו אתם חיים.

מאוד הייתי רוצה לראות אתכם מחויבים לתמיכה בקיומה של הקהילה, בקיומה של האקדמיה.

מחויבים לנתינה למקום שהעניק לכם המון.

למחויבות הזו, במידה והיא קיימת, אמור להיות ביטוי של נוכחות. נוכחות באירועים, ייזום של

אירועים, הזמנה לאירועים שאתם יוצרים במקום מגוריכם. נוכחות.

בט"ו בשבט הזה חוויתי חוסר נוכחות, וזה כאב לי מאוד. בעיקר חוסר של הבוגרים, חוסר של תלמידי

שנה ב, חוסר. הקהל היה מורכב ברובו מהקהילה הירושלמית.

הבנתי שמאוד קל לבוא ליום כיפור זהו יום ללא תכניות אלטרנטיביות. אבל כל כינוס אחר מתחרה -

עם אבא אמא, חגיגה בקהילה אחרת וסתם מחלות, הפתעות או עצלות גרידא. - -

היות ורובכם שמחים להיות איפה שאתם בגין העבודה העצומה שעשיתם עם עצמכם כאן במרחב,

אזי זלזול במקור בו גיליתם את עוצמתכם והליכה הלאה מבלי לראות איפה אני יכול גם לתת היא -

סוג של טעות.

איני רוצה להישמע ההורה המאשים את ילדיו שאינם באים לבקר. זה לא זה.

ברצוני להבהיר שקיום המרחב אינו מובן מאליו. זה דורש תחזוקה , זה דורש מעורבות דווקא של

הבוגרים ולא רק "הנה הצעירים, אין להם ילדים, שהם יתעסקו עם זה." -

תחזוקת המרחב דורשת היזון חוזר תמידי שלכם, גם אם היו שנים בהן נתתם המון ותודה לכולכם

על אותן שנים.

ובהקשר זה אצרף את הראיון שעידו אבידן, תלמיד שנה א, ערך איתי:

עידו: מה החזון שלך לגבי ה"מרחב"?

דבורה: החזון הוא רחב ומתפתח. ראשית אני רוצה יישוב, קמפוס שבו ילמדו ענפים שונים של

אקולוגיה, אקולוגיה משלימה )הוליסטית( ועוד .

מקום קרוב טבע בו תתאפשר עבודה של ה"מרחב" עם המקום ועם האוכלוסייה שבסביבה. -

המשכו של החזון יישובי קמפוס נוספים באזורים שונים בארץ, כשהרצון האישי שלי פיתוח חבל - - -

ארץ שייעודו פארק שלום אמא אדמה, שמכיל סוגי התיישבות אלטרנטיבית מזרמים שונים. )מערב - -

הנגב לדוגמא(.

מאוחר יותר הייתי רוצה לראות את ישראל כארץ שזה החזון שלה, אחרי שהקמנו, בנינו והרסנו כל-

כך הרבה. הייתי רוצה שזו תהיה פרשנותו של החזון הציוני ארץ ירוקה, ארץ עם אכפתיות -

סביבתית בכל הרמות טבע ואדם. ארץ שחיה בשלום עם שכנותיה ויוצרת איתן איזון אקולוגי אזורי. -

עידו: מה יקרה ביישוב מרחבי שלא קורה עכשיו? מה יתאפשר בו שלא מתאפשר עכשיו?

דבורה: היום הקהילה היא מרחבית. בעצם אנשים חיים בכל מיני מקומות בארץ ונפגשים לרגל

אירועים, חגיגות, טיולים. זה בהחלט טוב, אך קשה לתחזוק. יש סיכוי שכאשר יש זיקה למקום, יותר

קל לכנס את הקהילה המתרחבת. בית כנסת, בית כינוס. בעיקר עבודה עם האדמה. גידולים, יצירת

טרסות )חקלאות עתיקה(, בניית אדמה ,אבן, סלע,

עבודה עם קהילות, הזמנת תלמידים מחו"ל לעבודה כאן בארץ )אנחנו עדיין מהווים ארץ מסקרנת,

למרות העוינות שאנו יוצרים ע"י הפוליטיקה שלנו(, נראה לי עולם ומלואו. פעם, בעבר, לא רציתי

מקום עם מגורי קהילה, בעיקר כי ידוע לי שקהילה נוטה לסגור את עצמה מפני החוץ. אני רואה

מקום שפתוח החוצה, שמכיל.

עידו: מהו אורח החיים בישוב כזה?

דבורה: קודם כל מניעת זיהומים למיניהם זיהום רעש, זיהום אור, זיהום אוויר, זיהום התנהגותי. – -

אני רואה מקום שמטייב סביבה בעזרת איגום מים לאגמים קטנים, מקום שמטייב את הסביבה

הפיזית שלו למצב גן עדן טבעי, שמחזיר את יערות א"י לקדמותם. אלון, אלה, חרוב ,תאנה, ועוד -

ועוד. אני רואה נינוחות , חיוכים, הסברת פנים לכל דכפין ועבודה התפתחותית מתמדת. -

מקום שבו יש הרבה יצירה בכל תחומי היצירה, סדנאות יצירה בתנועה ,קול, צבע חלל ,צורה, יחסים

בין אדם לאדם. עבודת חינוך למבוגרים וצעירים. הרבה מו"פ מחקר ופיתוח. -

עידו: מה נחוץ כדי שהחלום יתגשם?

דבורה: אמונה, אמונה, אמונה ובעיקר יצירת קבוצת מנוע במרחב שתרצה להניע את זה. יצרנו - -

קבוצה כזו, אבל היא קצת רדומה ובעיקר מחכה לי. התנועה עכשיו צריכה לבוא מעוד אנשים, מעוד

מאמינים.

מהבנה עמוקה שזה הכיוון להבריא כאן את עצמנו ואת המקום הזה, את הבית שלנו, את הארץ שלנו,

את הכדור שלנו "יהא כל אדם נהנה כאילו נברא כל זה בשבילו", אמרו חז"ל, כלומר 'אני אחראי לכל -

שנברא בשבילי ולכן אפעל לשמרו ולטפחו כאילו כל זה שלי'.

באהבה,

דבורה ורדית בר אילן

שלום אמא אדמה  המדרשיה ללימודי חופש  |  תמרת    ת.ד. 142 | מיקוד 36576  |  טלפון 054-6969756, 04-6547086 | פקס  04-6545327  

© 2023 by PURE. Proudly created with Wix.com