מי היא באמת דבורה!

דפנה

 

"אני אם חד הורית. גרתי בעיירת פיתוח בדרום הגעתי לדבורה ולקורס ממקום מאוד חשוך. הייתי במשך שנים אישה מוכה וחסרת ביטחון עם דימוי עצמי נמוך, שואף ל-0. הסתובבתי שנים עם בושה ובלי תעסוקה... ניסיתי לטפל בעצמי דרך פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, ולבסוף הגיעה הישועה. מהרווחה הזמינו את דבורה ל-10 מפגשים לעבוד עם נשות אסירים שאני הייתי ביניהן וכך הכרתי אותה ואת המדרשיה...

 

דרך העבודה עם דבורה הצלחתי לשקם את חיי ואת חיי ילדיי, עברתי להתגורר במקום בו ילדיי מקבלים חינוך טוב, יצאתי ממעגל העוני והביטוח הלאומי. דבורה אפילו מימנה לי מס' קורסים על מנת שאוכל לפרנס את עצמי ולא להיות תלותית. עזרה לי בשכר דירה ועוד דברים רבים. היום אני אישה חופשיה. ממליצה בחום לכול הנשים שחיות בפחד להצטרף לקורס של חיבור נכון לרצון!!"

הסיפור על כיצד זכיתי בי

רותם

 

"הדבר התחיל כך: לפני ארבע וחצי שנים נתקלתי באיש עם עיניים זוהרות ולב פתוח ואמרתי "אני רוצה את מה שהוא לקח". הוא סיפר לי שבדיוק חזר מקורס מדהים ושהוא ממליץ לי עליו. לא היה לי חשוב מה זה, רק רציתי להחזיר את האור לחיי. זה היה אחרי תקופה של שנתיים וחצי מסעות בעולם וחיפוש אחר האור הזה בדיוק, מה שהתגלה כמתיש ומבלבל עוד יותר.

 

חודש אחר כך בירח מלא מצאתי את עצמי בים המלח, נבוכה צעירה ופתוחה לקבל את מה שהעולם מציע לי בדרך אל הלא נודע. אחרי שלושה ימים משכרים של גילויים מרעישים לגבי העולם ולגבי עצמי, שלושה ימים של ירח וים, מדורה ואוכל טעים, אנשים שהסתכלו לי בעיניים וראו מי אני, ראו את היהלום שלי ואפשרו לי להיות כל הטוב שאני - הרגשתי מוצפת ברגשות שלא העזתי לפגוש כבר שנים, הרגשתי לגיטימית, ובעיקר הרגשתי - אהובה.

 

המסע המפותל הזה של השנים האחרונות הביא כל כך הרבה עושר לחייהמקום שמרגיש נפתח והתגלה, ואפשר לי גם להתאהב ללא עכבותהפכתי לאמא ובעלת ביתלמעשה - התחלתי להתחייב לחיים באומץפגשתי חוכמה ודרך מחשבה מרתקת זכיתי במשפחה שתומכת בי, מגדילה ומצחיקה אותי יום יוםאני לומדת לפקוח את העיניים ולהתבונן סביב לראות אל תוך אנשים ולהבחין בטבע לעומקלתמוך ולאהובלצחוק מהחיים ולבכות בלי בושה לכעוס באהבה ולדבר אמת. וגם ההנאה מללמוד, פשוט לא מפסיקה באהבה גדולה."

קטע מתוך ברכה מסוף הקורס

עינת פרומרמן

 

"מעולם לא הכרנו לפני אותו יום בצ'אנס האחרון, מעולם לא ראינו או דיברנו לפני כן ושלושה ימים הספיקו לנו כדי לפתח אהבה עמוקה, לחדור פנימה ולראות את אותם קווים ותגים מהותיים והסגולות הגנוזות שעדיין לא הגיעו לידי הגשמה, אך מן הראוי שיתגשמו ואכן אני מאמינה שכך יהיה...

 

נזרקנו באופן זמני וקצר, אך עם זאת – אינטנסיבי וקדחתני, כמו ליקום מקביל. הוויה אחרת לחלוטין, שלא הכרנו קודם. חקרנו, למדנו, וגילינו ועדיין – היינו ממש כאן – בעולם הזה. במקום הכי נמוך. כששדות של ים מלוח פרושים לפנינו והרים אדומים משורטטים מקיפים אותנו ובין כל הדבר העצום והציורי הזה ניצבנו אנחנו, חשופים בגוף ובנפש, צועדים במסלול ברור אל עבר קיצה של תגלית מסוימת ונהנים מהדרך. מצאנו משפחה נוספת וחדשה, שהרי את הדמעות ניגבנו לעצמנו ולאחר ברגעי משבר, את השמחה הרגשנו יחד ואת הקושי הקלנו בעזרת הסובבים היקרים שהקיפו אותנו.

 

חווינו חוויה משותפת ועמוקה מאפס עד שהאצנו למהירות גבוהה ופנינו כל אחד לחוות את החוויה האישית שלו בעזרת מה שהוא לקח משלושת הימים הללו.

 

וכעת, כשאנו מתייחדים עם אותן תגליות חדשות ועם עצמנו, אני רוצה לאחל לך, אדם יקר, מי שלא תהיה – שתשכיל ותלמד להשתמש בכלים שניתנו לך. שתדע להעריך את עצמך מהמקום הכי עמוק בתוכך, שתקבל בעצמך את הקיים והטוב ותדע להשתמש בו בכל רגע ורגע שילווה את מהלך חייך. שתלך לישון כל יום עם חיוך רחב ותקום בבוקר אסיר תודה על מי שאתה ועל מה שיש לך. שתדע להעריך את החיובי בעצמך ויחד עם זאת לדלג מעל המכשולים. שתצעד במסלול חייך בגאווה על היותך אתה ותהיה מספיק נבון כדי להעריך את הנוף שבדרך. שתאהב את עצמך מהמקום הכי אמיתי ותקרין זאת על הסובבים אותך, שתגיע ליעדים שהצבת לעצמך וגם אם לא – שלא תכה את עצמך על כך."

שיתוף של אבנר

אבנר

 

"הכל התחיל כששירה המליצה לי על קורס חיבור נכון לרצון במדרשיה לחופש של שלום אמא אדמה. לא הבנתי על מה היא בדיוק מדברת אבל אמרתי שאני מוכן לשמוע, אז היא נתנה את הטלפון שלי לפנינה וככה התחילה מערכת יחסים טלפונית של כמעט שנה ביני ובין פנינה... כל חודש לפני הקורס היא הייתה מתקשרת ואני מתחמק. אחלה זוג היינו.

השנה הזו הייתה אחת הגרועות בחיי. יצאתי מקשר של כמעט שנתיים עם בחורה שאהבתי אבל לא הייתי מסוגל להיות איתה. עזבתי אותה וחזרתי אליה כמה פעמים תוך שאני פוגע בה ובעצמי. עזבתי עבודה אחרי עבודה החלפתי תחומים ולא מצאתי סיפוק.

 

בינתיים לא הצלחתי לשחרר את עצמי מעיסוק אובססיבי בקשר שהכשלתי, וביליתי את זמני בעיקר בשתייה, בילויים סתמיים וציד נשים, כשזה לא באמת עשה לי טוב אלא בעיקר נתן מענה לריקנות. אני זוכר בבהירות שלא לגמרי הבנתי מה ה"ביג-דיל" בכל הסיפור הזה שנקרא חיים, מבחינתי חוץ מהפגיעה שייפגעו הקרובים לי לא ממש היה אכפת לי אם אחיה או אמות. לא הייתי בדיכאון קליני חס וחלילה: ביליתי, צחקתי, אכלתי, שתיתי, עשיתי הרבה סקס (לא אהבה), אבל הכול גם היה די סתמי בגדול, ולווה בהרבה הרגשה של ריקנות.

 

טוב, אז חודש אחד כשפנינה התקשרה, אמרתי לעצמי "טוב נו, אני אצא לסופשבוע בים המלח, מה כבר יכול להיות, הכי גרוע אני ארוויח קצת אוורור מהעיר וטיול במדבר...". אז יצאתי לקורס.

 

אל הקורס הגעתי כמו שאני תמיד מגיע למקומות חדשים – בתחפושת כמובן. שיחקתי אותה את הגבר, מתקתק עניינים ליד המדורה, מחייך ונחמד לכולם, ושומר על איזה קיר או חומה ביני לבין העולם. בחודש-חודשיים הראשונים של הקורס (בזמן-קורס: חודש = יום), לא ממש התחברתי להכול, חלק מהתרגילים היו נעימים לי יותר, חלק פחות, אבל היה לי טוב לדבר עם האנשים ולאט לאט הרגשתי קרבה וחום אליהם אם כי לא ממש עברתי עדיין חוויה משמעותית.

 

כמובן, המטרה שלי הייתה כמו כל בנאדם נורמלי, לברוח אל הבטוח, להתחמק מהבלתי ידוע. ובאמת חצי קורס הצלחתי להתחמק מלהיכנס עמוק. אך למרבה מזלי ומזלם של רבים לכל קורס יש גם את החודש השלישי הידוע בכינויו יום השבת, ובאמת אחרי יומיים של היכרות ושיתוף הואלתי לי בטובי להוריד קצת מחסומים ולהיפתח, ובאמת לקראת סוף הקורס עברתי חוויות משמעותיות שפקחו את עיניי.

 

כשחזרתי לארץ מהעולם הקסום של ים המלח כולי מלא באהבה ובכוחות מחודשים, כבר היה ברור לי שאמשיך בפעילות במדרשיה לחופש, ובאמת נרשמתי מיד לשנה א'. היום אני ממש בקרוב מסיים את השנה הזו (שכמובן כמו כל דבר במדרשיה נמשכת קצת זמן יותר ממה שכתוב...). זו הייתה שנה לא קלה, היו לי הרבה קשיים בלימודים, מול עצמי, מול חברים, מול הקבוצה. לא כל התרגילים מצאו חן בעיניי, ולפעמים הייתי עייף ועצבני לבוא לשיעור ארוך אחרי יום עבודה. אבל משום מה לא הפסדתי אף שיעור ותמיד הגעתי בזמן ...

 

בכמה מילים אני יכול להגיד שבשנה הזו עברתי אינספור חוויות, למדתי על עצמי יותר מכפי שלמדתי בכל תקופה אחרת בחיי, למדתי לאהוב את עצמי, למדתי לפתוח את הלב.

 

תמיד הייתי בנאדם סקרן אבל היום אני ממש רעב לחוויות, אני לא חושש לעשות כל מה שעולה בדעתי, עם הרבה פחות מחשבה על איך זה יראה והרבה יותר כוונון למה אני רוצה בעצם. אני מרגיש הרבה יותר פתוח, עמוק, וכנה בקשרים מול משפחה וחברים. ובעצם הכי חשוב מהכול אני מרגיש הרבה יותר חי והרבה יותר שמח על זה שאני חי.

 

בקיצור, אני אישית ממשיך בלימודים במדרשיה (המדרשיה ללימודי חופש של שלום אמא אדמה), ובאמת מזמין כל מי שאני מכיר להתחיל הרפתקה ולהגיע למקום של זוגיות טובה יותר עם עצמו והעולם.

 

באהבה, אבנר.

המלצות נוספות

 

"גיליתי את עצמי באמת, מעבר להיכן שאני חוסם..."

 

"המתנה הכי גדולה שקיבלתי בחיי. התשובה למי שרוצה להזכר ברצון, למי שמחפש הכוונה בחייו, למי שרוצה להזכר בחיים, למי שרוצה לפתוח את הלב."

 

"עוזר לראות דפוסים. מחזיר לחיים."

 

"חויה מדהימה עם אנשים מדהימים. הגעתי למקום של אהבה גדולה לעולם, חוסר שיפוטיות, חיבור לעצמי וכיף גדול."

 

"הבנת מהות הרצון והיכולת להביאה לידי ביטוי. בלי שום ספק חוויה מיוחדת במינה המאפשרת הבטה פנימה. ממליץ לכל אדם המעוניין בהתפתחות עצמית וגדילה."

 

"נזכרתי במקומות ובתכונות שלי שאני הכי מתגעגע אליהם. נזכרתי מה אני אוהב בעצמי ואיך אני אוהב להיות.... למדתי להיות מדוייק וישיר, אני יותר חד, יותר סומך על האינטואיציה שלי.....הקורס הוא הסתכלות אמיתית על המחסומים, הוא הזדמנות לחוות מראה על הצדדים שרגילים להחביא ביומיום."

 

"למדתי לחיות במודעות של רגש (פחות מודעות ראש)"

המלצות נוספות

 

"מרגישה שהגעתי לקורס עם דליפה אנרגטית, ובסיומו הרגשתי שהיא איננה יותר. נזכרתי בכוחות ובעוצמה שלי ובעיקר התחדדתי."

 

"לעבור את הקורס מרגיש כמו נגיעה בדבר האמיתי ביותר."

 

"קורס שמקרב אותך אל האלוהות הפנימית שלך!"

 

"גדלתי מהמקום של אני השמחה, אני הטובה, אני המספיקה בעיני עצמי... יצאתי אחרת משנכנסתי!"

 

"באים לקורס ופשוט אוהבים אותך שם. יש המון שמחה. למדתי מהקורס אולי להיות קצת לא בסדר, לפשל ולחיות עם זה בשלום ולקבל גבולות."

שלום אמא אדמה  המדרשיה ללימודי חופש  |  תמרת    ת.ד. 142 | מיקוד 36576  |  טלפון 054-6969756, 04-6547086 | פקס  04-6545327  

© 2023 by PURE. Proudly created with Wix.com